התנינים הגדולים – אזכור מקראי ברור

כבר בפסוק מפורש בבראשית א', פסוק כ"א, נכתב:

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת…"

מדרשים מזהים אותם עם בריות מבהילות ועצומות — וזה מתאים מאוד לדמותם של מה שמכונה היום דינוזוארים ימיים. התאמה מופלאה – הדינוזוארים ותנינים המדע המודרני מתאר את התנינים כיום כבין בעלי החיים הדומים ביותר לדינוזוארים, הן במראה החיצוני והן במבנה הגולגולת, השיניים, מערכת השרירים, וההליכה על ארבע גפיים. יש אף מחקרים שמראים שהתנינים חלקו מוצא משותף עם הדינוזוארים (במיוחד עם קבוצת הארכוזאורים – Archosaurs). למעשה, ככל הנראה התנינים הקיימים כיום הם שארית קטנה ממשפחה עתיקה וענקית של בריות – שחלקן, כמו הדינוזוארים, נכחדו. יש גם חוקרים שטוענים שהתנינים הקיימים עברו מעט מאוד שינויים אבולוציוניים – תופעה שמכונה "מאובן חי" – וייתכן שהם קרובים למדי לצורתם המקורית.

מתי נבראו? ביום העופות, לא ביום החיות

שימו לב להבדל מעניין — הדינוזוארים לא נבראו ביום השישי (כמו החיות והבהמות), אלא ביום החמישי — יחד עם הדגים והעופות:

"יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ…" (בראשית א', כ')

והתנינים נזכרים מיד לאחר מכן. מעניין הוא, שהמדע גילה שהקשר הגנטי הקרוב ביותר לדינוזוארים אינו יונקים — אלא דווקא עופות. דהיינו, מבין כל בעלי החיים הקיימים כיום, עופות הם הקרובים ביותר גנטית לדינוזוארים. יש אף חוקרים שמסווגים את העופות כסוג של דינוזוארים. מכאן, שיש התאמה מופלאה בין סדר הבריאה בתורה לבין ממצאי המדע, דווקא במקום הזה.

ומה קרה להם? נעלמו – ולא נזכרו בתיבת נח

בתיאור הבריאה, מוזכרים התנינים הגדולים. אבל כשנוח מצוּוה להכניס את החיות לתיבה — מוזכרים הבהמות, החיות, העופות, הרמש — אך לא מוזכרים התנינים כלל. ייתכן מאוד שהתנינים הגדולים – כלומר הדינוזוארים – לא שרדו את המבול.
הרי לפי התורה, נבקעו "כל מעיינות תהום רבה" (בראשית ז', י"א), התפרצו מים רותחים, לווו באירועים סוערים של אש, הרי געש, וסופות – תרחיש קטלני לבריות ענק.

מה עם ממצאים מדעיים?

במשך השנים נטען שמצאו:

• עקבות של בני אדם ודינוזוארים יחד (למשל בפאלוקסי, טקסס) – אך מחקרים עדכניים יותר נוטים לראות בכך תופעות טבעיות שדמו לטביעות רגל אדם. כיום נחשב לא אמין מדעית (אך יש חוקרים שממשיכים לטעון לכך – ואינם מסכימים לדחייה הגורפת, מאחר שלטענתם יש אינטרסים לשמור על תיארוך "תקני").

   

• נמצאו שברי עצמות אדם ליד מאובני דינוזוארים – אך זה מוסבר לעיתים על ידי תזוזות טקטוניות ושיבושי שכבות קרקע.

   

• דגימות של רקמות רכות שנשמרו בדינוזוארים (כמו ב-2005, ד"ר מארי שווייצר) – שגררו ויכוח רחב: כיצד ייתכן שרקמות רכות נשמרו לכאורה עשרות מיליוני שנים? יש שהציעו שהגילאים המחושבים אינם מדויקים כפי שחושבים.

   

אז מה נאמר?

• אין צורך להניח שהדינוזוארים סותרים את התורה. אדרבה – הם מופיעים בתורה בביטוי: "התנינים הגדולים", והבריאה שלהם תואמת לדעות מדעיות רבות.

   

• יש פער עצום בין מה שאנחנו באמת יודעים לבין מה שהמדע משער לפי כלים מוגבלים (כמו הנחות על קצב ההתרחקות, קבוע הזמן, ויציבות שכבות הסלעים). וכל חישוב מבוסס על הנחה שאין שינויים מהותיים לאורך הזמן – הנחה שאינה מוכחת.

   

• התורה לא צריכה להתאים למדע — אך כשיש התאמות מפתיעות דווקא בנקודות שנראות בעייתיות, זה מחזק את עומק המסורת שלנו.