טעויות המדע – ומה התורה מגלה לנו
אקסטרפולציה – הנחת יסוד שגויה
המדע בודק את העולם כיום, ומניח שכך הוא תמיד פעל. אך האם התנאים תמיד היו זהים?
האם המדע באמת טועה? מה מסתתר מאחורי שיטות המדידה המדעיות – ומה התורה מגלה לנו?
כשהמדענים רוצים לבדוק את גילם של מאובנים, שכבות קרקע או עצמים עתיקים, או גיל העולם, הם משתמשים בכלים מדעיים כמו:
- פחמן-14: בדיקה כמה מהחומר הרדיואקטיבי נשאר בעצם. (לטווח קצר) ואשלגן-ארגון או אורניום-עופרת (לטווח ארוך)…"
- שכבות גיאולוגיות: הנחה שכל שכבה היא תוצאה של שנים רבות מאוד של שקיעה איטית.
- קרינת אור וכוכבים רחוקים: הנחות על מהירות האור וקביעות חוקי הפיזיקה. (ועוד)
אבל יש כאן בעיה יסודית: כל הבדיקות האלו מניחות שהעולם תמיד פעל בדיוק באותם תנאים כמו היום.
וזה בדיוק מה שהתורה לא מסכימה איתו.
ניתן דוגמה: משל: המדען והקוסם
תארו לעצמכם קוסם שמראה לקהל כובע ריק – ואז שולף מתוכו שפן. הקהל מנסה להבין: איך נכנס לשם השפן? אולי הוא גדל שם לאט? אולי הוא נוצר מתוך האוויר? אבל הוא לא יודע שהשפן היה מוסתר מראש – והקוסם פשוט ידע איך להחביא אותו. כך גם המדע – המדע טועה לחשוב שהתהליך התרחש לאורך זמן – אבל הוא רק נראה כאילו התרחש.". (המציאות נבראה שלמה, מתוך תכנון נסתר).
דוגמה פשוטה: אם אני מניח עוגה מוכנה על השולחן, ומישהו מגיע ובודק "כמה זמן לקח לה להיאפות", הוא יתחיל להעריך: מרקם כזה זה לפחות שעה בתנור, צבע כזה זה חצי שעה צינון…
אבל הוא לא יודע שהיא הונחה מוכנה מראש, ככה העולם – נברא מוכן, עם כל הנתונים שכאילו "עברו עליו" – אבל הם חלק מהבריאה עצמה.
אז איפה הטעויות בגישת המדע? 3 טענות עיקריות:
1.הבריאה התחילה מוכנה – עם "היסטוריה מדומה"
התורה מספרת שהאדם הראשון נברא בוגר, בעלי החיים הופיעו מיד, הכוכבים כבר מאירים.
כלומר – הבריאה התחילה כאילו יש לה היסטוריה, למרות שהיא לא באמת עברה אותה. "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ… וַיֹּאמֶר לָהֶם: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ" (בראשית א', כ"ז–כ"ח) אם אלוקים מצווה אותם מיד לפרות ולרבות – ברור שהם נבראו בוגרים ולא כתינוקות. רש"י: "מלמד שנבראו בגובה קומתם, בדעתם, ובכוחם". ופסוק:"וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ" (בראשית א', י"ב)
כלומר: כבר ביום השלישי, היו עצים עם פירות בשלים. וכן כל השאר וכבר לפני 2000 שנה חז ל אמרו לנו בפירוש "כל מעשה בראשית בקומתם נבראו" (בראשית רבה ט', ח') מה הכוונה?
אדם הראשון לא נברא תינוק – אלא בגיל שלם. גם העצים – עם פירות, גם השמש – זורחת, הירח – קיים, השמים והכוכבים – בתנועה. 
אז מה פה בעצם הטעות של המדע המדע לוקח פרמטרים של היום והולך אחורה להתחלה, אבל בעצם הכל בה מוכן מראש, אז כל הבדיקה לא רלוונטית, ובזה יוסבר כל עניין גיל העולם גיל מאובנים גנטיקה ויסודות.
2.
הזמן זרם בקצב אחר לגמרי
התורה מספרת שהעולם נברא מוכן – אבל ייתכן שלא רק החומר נברא שלם, אלא גם הזמן עצמו זרם אחרת. לפי תיאוריה זו (מתיישבת היטב עם דברי חז"ל): בתחילת הבריאה, הזמן זרם בקצב מואץ, לדוגמה – ב־1000 השנים הראשונות, כל יום הרגיש כמו שנה שלמה בזמן שלנו. זה הגיוני גם לפי הטבע סביבנו:
- תינוק גדל מהר מאוד, אחר כך האטה.
- עצים, שיער, בעלי חיים – צמיחה מהירה בהתחלה, ואז התייצבות.
ולעניות דעתי אפשר לראות שבתורה נרמז לנו על זה שהזמן היה די מהר ונעצר, רשום שאלוהים נגלה לאברהם בתור אל שדי וחז"ל (בראשית רבה,)"אני אל שדי – אני שאמרתי לעולמי די" — הבריאה הלכה ומתפשטת עד שאלוקים אמר "די", ומפרשים (והעולם הגיע לקצב קבוע.) 
לכן: למדוד את הבריאה לפי קצב הזמן היום – זה כמו למדוד את הילדות של אדם לפי קצב ההזדקנות שלו בגיל 70. לא רלוונטי.
3
. המבול שינה את פני העולם והשכבות
התורה מתארת מבול עולמי – שמחק, קבר, סחף, ויצר שכבות חדשות, הביא למותם של המוני בעלי חיים.
שכבות שמדענים חושבים שנבנו במשך מיליוני שנים – יכולות להיווצר תוך חודשים ספורים של אסון. (ויש חוקרים מהגישה הקריאציוניסטית שמעלים זאת).
טענה 4: ימי הבריאה הם תקופות, לא ימים רגילים
על פי חלק מהפרשנים והוגי הדעות, יש להבין את "ששת ימי הבריאה" לא כימים בני 24 שעות במובנם האנושי, אלא כתקופות או שלבים רוחניים ועולמיים, שכל אחד מהם מייצג שלב משמעותי בהתהוות הבריאה.
הרי לפני בריאת האדם לא היה "זמן" כפי שאנו מכירים – כי הזמן הוא מימד שנברא יחד עם העולם הפיזי.
וכפי שמבואר בכתבי הרמב"ם, הרלב"ג ואחרים – אצל הבורא אין כלל מושג של זמן, שכן הוא עצמו מעל הזמן, קדמון ונצחי.
מכאן, שהמילה "יום" בבריאה יכולה לרמוז על שלב או תהליך, ולא בהכרח על פרק זמן פיזיקלי כמו שאנו חווים אותו כיום.
דבר זה גם יכול להתאים לממצאים מדעיים המדברים על תהליכים של מיליוני שנים – רק שיש לזכור שהכל התרחש קודם בריאת האדם, ואין בכך סתירה לאמונה בתורה.אגב מה שמדהים בזה שבאמת סדר האבולוציה המדעית הולכת בול לפי סדר הבריאה בספר בראשית, דגים , אחר כך זוחלים ואחרי זה תנינים הגדולים (דינוזאורים) , ואז עופות וחיות . אותו סדר מדויק!
טענה 5: היו עולמות קודמים
חז"ל לפני 2000 שנה לימדו אותנו עיקרון עמוק: "היה בונה עולמות ומחריבן" (בראשית רבה פרשה ג).
כלומר, לפני בריאת עולמנו הנוכחי – כבר קדמו לו עולמות אחרים שברא הבורא והחריב.
ייתכן שהיו אלו עולמות חומריים – פיזיים ממש – שנחרבו והותירו עקבות בעולם, וייתכן שהיו עולמות רוחניים.
בכל מקרה, עקרון זה מעניק הסבר עמוק לממצאים ארכיאולוגיים וגאולוגיים המצביעים על שרידים מתקופות קודמות לכאורה.
יתרה מזאת – בבריאת היום השלישי כתוב: "ותֵּרָא הַיַּבָּשָׁה", ולא נאמר "ויברא את היבשה" – ומכאן רמז שהיבשה כבר הייתה קיימת באיזו צורה, והייתה רק צריכה להיגלות מחדש.
זהו חיזוק נוסף לכך שעולמנו עבר תהליכים מוקדמים ועמוקים יותר ממה שאנו מבינים כיום.
המדע מתעקש לבדוק רק את מה שהוא רואה ומודד,
אבל התורה מגלה לנו שיש תכנית מראש, תכלית, ובריאה מכוונת.
בריאה כזו לא חייבת להתחיל בתהליך ארוך ומקרי, אלא יכולה להופיע שלמה ביום אחד – כפי שהתורה מתארת.
המדע צודק… רק בתוך הפרשנות שלו
(אבל יש עוד כיוון הסתכלות)
כשאנחנו רואים אשליה אופטית – כמו הקובייה שבתמונה – אפשר לראות אותה משני כיוונים מנוגדים:
מצד אחד היא בולטת החוצה.
מצד שני – פתאום היא שוקעת פנימה.
מה נכון?
הכול תלוי באיך אתה מסתכל.
וזה בדיוק מה שקורה במדע: המדענים רואים את השכבות, המאובנים, והחומרים – ומסיקים שעברו מיליוני שנים. אבל הם מתעלמים משלושה דברים קריטיים:
- שהעולם נברא מוכן.
- שהזמן השתנה.
- שהייתה מהפכת ענק כמו המבול. וכן 4 ו5
כלומר: הנתונים אולי נכונים – אבל הפירוש שלהם חד-כיווני. בדיוק כמו האשליה: הם בוחרים כיוון אחד של הסתכלות – ומתעקשים שזה המציאות. והתוצאה היא שיבוש חמור בהבנה של המציאות. אבל התורה מלמדת אותנו להביט בעומק – ולגלות כיוון אחר, עמוק, מדויק ואיתן.
,לדוגמה:
- האם "תאונה" היא תמיד מקרית?
חוקר מגלה שרוב ההרוגים בתאונות לא חגרו חגורת בטיחות. האם זו הסיבה למותם?
ייתכן. אבל ייתכן גם שדווקא מי שלא חוגר חגורה נוטה גם לנהוג בפזיזות או תחת השפעת אלכוהול.
כלומר, אי חגירת החגורה היא אולי רק סימפטום, לא הסיבה.
מסקנה שגויה כזו תוביל למדיניות שגויה – שמתמקדת בחגורה ומתעלמת מהתנהגות מסוכנת. - מה זה אינטליגנציה?
במשך שנים מדדו אינטליגנציה רק לפי IQ. אבל התברר שיש גם אינטליגנציה רגשית, חברתית, מוזיקלית, יצירתית ועוד.
אם נמשיך להיצמד רק ל־IQ – נפספס כישרונות אדירים ונעוות את ההבנה שלנו על מהי חכמה אמיתית.
זוהי סכנת ההגדרה הצרה.
- האם "תאונה" היא תמיד מקרית?
- האם שיבולת שועל כל בוקר מונעת שפעת ?
נניח שמחקר מגלה שמי שאוכל דייסת שיבולת שועל לארוחת בוקר – חולה פחות בשפעת.
האם זה אומר שהשיבולת שועל מונעת שפעת? ייתכן שכן – אולי היא מחזקת את מערכת החיסון.
אבל ייתכן גם שמי שאוכל ארוחת בוקר כזו הוא אדם שמראש חי באורח חיים בריא – ישן טוב, עושה ספורט, נזהר מהידבקות – ולכן גם חולה פחות.
וייתכן שבכלל מדובר באנשים אמידים יותר – שיש להם זמן להכין דייסה בבוקר – ומטופלים רפואית טוב יותר. מכאן שוב רואים: הנתון נכון – אבל בלי בירור מעמיק של ההקשר, הוא עלול להטעות.
- אשליית מרחב:
אפילו בחוש הראייה אנו נופלים בפח 
- ישנן תמונות שבהן כל הריבועים שווים בגודלם – אך בגלל ההקשר והזווית, נדמה שחלקם רחבים יותר או גבוהים יותר.
זהו משל לאשליות שכליות: גם כשיש נתונים, הפרשנות שלנו עלולה להטעות.
סיכום: בלבול גדול – ואולי הכל נכון בו-זמנית
כשמאחדים את כל האפשרויות – בין אם מדובר בימי בריאה שאינם כפשוטם, ובין אם היו עולמות שנבנו ונהרסו קודם – מתברר שהמציאות הרבה יותר עמוקה ומורכבת ממה שהשכל האנושי יכול להכיל.
ייתכן שגם הסברים שונים וסותרים כביכול – כולם נכונים בדרכם, כי הם משקפים רבדים שונים של האמת האלוקית.
לכן כל ניסיון "לתארך" את העבר בצורה חד־משמעית על סמך ממצאים פיזיים בלבד – עלול להיות שגוי ביסודו.
הרי אין אנו יכולים לדעת באמת מה התרחש בעבר הרחוק, מה נברא יש מאין, ומה הוטבע בטבע מראש כחלק ממעשה הבריאה.
הבורא, אשר ברא את המציאות כולה – הוא לבדו יודע מה היה שם באמת.
לכן חובה עלינו לדייק במונחים, להבחין בין סיבה לתוצאה, ולהבין – שהעולם מורכב הרבה יותר ממה שנראה לעין.
סיפור ר' יהושע בן חנניה וחכמי אתונה:
באותו עניין מסופר בגמרא: ״מסכת בכורות דף ח ע"ב״ ויכוח בין ר' יהושוע בן חנינה לחכמי אתונה. כידוע חכמי אתונה היו נחשבים חכמי עולם בפילוסופיה.מסופר: שאל הקיסר את ר' יהושע בן חנניה: (על סוג נחש מסוים) נחש כמה זמן מתעבר עד שמוליד? אמר לו(ר' יהושוע): שבע שנים. אמר לו(הקיסר): והרי החכמים של בית חכמי אתונה הרביעו אותם, והולידו לשלוש שנים? השיב לו(ר' יהושוע): אלו מעוברים היו מתחילה כבר ארבע שנים. שאלו הקיסר: והרי היו מזדווגים, ובעל חיים אינו מזדווג אלא כדי להוליד, ולא כשהוא מעובר! ענה לו(ר' יהושוע): הם, הנחשים, גם כן משמשים כאדם, ולא רק להולדה. אמר לו(הקיסר) : כיצד יכול אתה לחלוק על חכמי אתונה? הרי חכמים הם! אמר לו ר' יהושע: אנו חכמים יותר מהם. אמר לו: אם חכם אתה מהם, לך נצח אותם והבא אותם אלי! שאל אותו ר' יהושע: כמה הם? אמר לו: שישים איש. אמר לו(ר' יהושוע) : עשה לי ספינה שיש בה שישים חדרים, ובכל חדר יש בו שישים כסאות. עשה לו הקיסר כן. הפליג ר' יהושע עם הספינה לאתונה. כאשר הגיע לאתונה, נכנס לאיזה קצביה וראה שהקצב, היה פושט עור בהמה, אמר לו(ר' יהושוע) לקצב ראשך למכירה? אמר [לו(הקצב): כן. אמר לו (ר' יהושוע): בכמה? אמר לו: בחצי זוז. נתן לו. לאחר ששילם לו, אמר לו ר' יהושע: אני את ראש הבהמה אמרתי לך? על ראשך שלך דיברתי, וצריך אתה לעמוד בדיבורך. אמר לו ר' יהושע: אם אתה רוצה שאניח לך, לך והראה לי את הפתח של בית חכמי אתונה! אמר לו: אני מפחד, כי כל מי שמראה את מקומם הם הורגים אותו. אמר לו: קח חבילת קנים, וכאשר תגיע לשם תניח אותה זקופה, ככה אדע זה המקום ולא ישימו לב שאמרת לי, עשה כן(הקצב), וכך הגיע ר' יהושע אל המקום.
מצא שומרים מבחוץ ושומרים מבפנים, שהיו שומרים שאף אחד לא ייכנס אדם ולא יצא משם. (בגלל הסודות המדעים שלהם) והיה מפוזר מלא עפר בכניסה על ידי הממונים, כדי לגלות עקבות נכנסים ויוצאים, שאם היו הממונים רואים עקבות רגל שנכנסת הורגים את השוטרים שבחוץ, על שנתנו לאדם להיכנס, וכשרואים רגל שיוצאת הורגים את השומרים שבפנים, על שנתנו לאדם לצאת משם.
ר יהושוע: הפך את סנדלו ודרך על החול כאילו יצא מן המקום, והתחמק. וכשראו הממונים את העקבות הרגו את הפנימים, לאחר מכן שוב הפך את סנדלו חזרה והשאיר עקבות של כניסה, וכך הרגו את כולם, גם את החיצונים. וכך הצליח ר' יהושע להיכנס פנימה.
ומצא את הצעירים יושבים מלמעלה במקום המכובד יותר, ואת הזקנים מלמטה, אמר לעצמו: צריך אני להקדים שלום ליושבים למעלה מן האחרים, והם הצעירים כי הם בטוחים שיותר חכמים. ואולם אם אתן תחילה שלום לאלה, הצעירים, יהרגו אותי אלה, הזקנים, כסבורים הם אנו עדיפים, שאנו זקנים יותר והם צעירים. אמר: שלום לכם! (בצורה כללית) ולא פנה לקבוצה מסויימת.
אמרו לו: מה מעשיך כאן? אמר להם: אני חכם היהודים, ואני רוצה ללמוד חכמה מכם. אמרו לו: אם כך, נשאל אותך שאלות, ונראה אם ראוי אתה לכך. אמר להם: בסדר, אם תנצחו אותי תעשו בי מה שתרצו, אבל אם אני אנצח אתכם איכלו בספינה שלי.
שאלו אותו: אדם שהולך ומבקש אישה ממשפחה אחת ולא נתנו לו, האם הוא מתנהג נכון אם הוא מחפש אישה ממשפחה חשובה ומיוחסת מזו הראשונה? לקח ר יהושוע יתד, נעץ אותה למטה בקיר ולא נכנסה, נעץ אותה למעלה נכנסה מפני שהיה שם חור. אמר להם: זה גם כן, הולך לחפש במקום גבוה יותר, שמא תזדמן לו שם בת מזלו.
ועוד שאלוהו: אדם שמלווה לחברו לצורך עסקה, ואין הלווה פורע את חובו, והמלווה היה צריך לפרוע את קרקעותיו של הלווה כדי לגבות את חובו, ויש בכך טורח גדול, מה ראה שהוא חוזר ומלוה לאנשים אחרים? אמר להם: כן דרכם של אנשים, אדם הולך לאגם, חותך בתחילה משא של עצים ולא יכול להרים אותו על כתפו מה יעשה?, אינו מפסיק לחתוך עצים, אלא חותך עוד ומניח עליו עוד בנתיים, עד שיזדמן אדם שיעזור לו להרים על כתפיו, והוא נושאו לביתו. כך אדם ממשיך להלוות מתוך הנחה שבסופו של דבר יזדמן לידיו לווה הגון.
אמרו לו: אמור לנו דברי כזב! אמר להם: היתה פרדה אחת שילדה, והיה תלוי לו לולד, פתק על צווארו, וכתוב בו שהוא נושה, שחייבים לו בבית אביו מאה אלף זוז. אמרו לו: ופירדה האם היא יולדת? אמר להם הם אלו דברי כזב,כמו שביקשתם.
ועוד שאלו אותו: מלח כאשר הוא מסריח, במה מולחים אותו? אמר להם: בשליה של פרידה. אמרו לו: לא ייתכן הדבר, והאם יש שליה לפרידה ? אמר להם: גם מה ששאלתם לא ייתכן,וכי מלח האם הוא מסריח?
אמרו לו: בנה לנו בית באוויר העולם! אמר שם משמותיו של הקדוש ברוך הוא, ונתלה בין השמים לארץ, אמר להם: העלו לי אתם לבנים וטיט, ואבנה לכם בית. שאלו אותו: אמצעו של העולם היכן? זקף את אצבעו ואמר להם: כאן. אמרו לו: ומי יאמר מניין שדבריך נכונים? אמר להם: הביאו חבלים ומדדו!
אמרו לו: יש לנו בור בשדה, הכנס אותו לעיר! אמר להם:,עשו לי חבלים עשויים מסובין ואכניס לעיר אותו בעזרתם. ועוד אמרו לו: יש לנו ריחיים שנשברו, תפור אותם ! אמר: עשו לי ממנה חוטים ואתפור אותם.
שאלו אותו: שדה של סכינים במה קוצרים אותה ? אמר להם: בקרן של חמור. אמרו לו: והאם יש קרן לחמור? אמר להם: והאם יש שדה של סכינים?
הביאו לו שתי ביצים, אמרו לו: איזו היא של תרנגולת שחורה ואיזו של תרנגולת לבנה? הביא להם הוא שתי גבינות, אמר להם:איזו מהם של עז שחורה ואיזו של עז לבנה]?
שאלו אותו: אפרוח שמת בביצה, מהיכן יוצאת רוחו? אמר להם: ממקום שהיא נכנסת משם יוצאת. אמרו לו: הראה לנו כלי שאינו שווה את נזקו שהוא גורם! אמר להם: הביאו מחצלת, פרשו אותה, לא נכנסה בשער, אמר להם: הביאו מעדרים ושברו אותו את השער], כדי שתוכלו להכניס אותה; זהו כלי שאינו שווה את נזקו!
משניצח ר' יהושע את חכמי אתונה, הביא אותם לספינה שהכין, כפי שהתנה עמהם מתחילה, והכניס כל אחד מהם לחדר אחר. כל אחד ואחד מהם כאשר ראה שישים כיסאות בחדרו, אמר: כל חברי לכאן הם באים, והמתין להם, וכך לא יצא אף אחד מחדרו. בינתיים אמר לו ר' יהושע לספן: התר את ספינתך והפלג. בזמן שבאו איתו לספינה לקח עפר מעפרם, מאתונה,
כאשר הגיעו לבית הבלועים, מקום בים שבו בולעים המים כל מה שמגיע לשם, מילא כד קטן של מים מבית הבלועים. כאשר באו לרומי, העמיד אותם לפני הקיסר.ראה אותם הקיסר שהם מעונים (עם פנים נפולות), מפני שהיו כל הנסיעה הרחוקה ונפגע כבודם, אמר לו הקיסר לר' יהושע בן חנניה: אלה אינם זקני אתונה! שזקני אתונה תקיפים וגאים. לקח ר' יהושע מעפרם שנטל עמו וזרק עליהם, וכיון שהריחו ריח מקומם חזר להם המצב רוח, והתחילו לדבר בהתנשאות לפני המלך כמו שהיו רגילים במקומם. כיון שכך אמר לו הקיסר לר' יהושע: תעשה בהם כרצונך!.
הביא את המים שהביא מבית הבלועים, שבולעים הכל, שפך אותם בכלי, אמר להם: מלאו אותו ולכו לכם לדרככם. ומילאו ושפכו בו שוב ושוב ושוב ובלע אותם הכלי, וכך מילאו ומילאו, עוד ועוד עד שפרקו את כתפיהם, וובלו להם והלכו, כלו אותם חכמי אתונה.
מה ניסה ר יהושוע להראות כאן ? (מתוך ספר סודות האמונה ,מתומצת בקצרה פה)
כאשר שאל הקיסר את ר יהושוע כמה זמן יקח לנחש נקבה מזן מסוים ללדת, ותשובת הרב הייתה נוגדת את ניסוי התוצאה המדעית, לעג הקיסר לר יהושוע, אבל הרב השיב בביטחון שחייב להיות שהניסוי פגום. כי הוא תען אם יש ניסוי מסוים שבא להכחיש את עמדת התורה חייב להיות שהוא פגום. וכאשר
כמובן, כאשר קונה שואל קצב "כמה עולה הראש שלך ?" הוא מתכוון לראש הבהמה ולא לראש הקצב. הנקודה של רבי יהושע בן חנניה הייתה להראות בעיה יסודית במתודולוגיה של הפילוסופיה והמדע, והיא איך להגדיר מונחים. זו לא רק בעיה כשפילוסופים מנסים להגדיר מונחים כה מעורפלים כמו יופי או צדק, אלא גם כאשר המדענים מנסים להגדיר תופעות פיזיות בסיסיות.
זקני אתונה הסוו את כניסת האקדמיה שלהם באופן כה מתוחכם עד שרק אלו שהיה להם מידע מיוחד יכלו לאתר אותה. אנשים אחרים שראו את המקום לא זיהו שהכניסה נמצאת שם
רבי יהושע נעל את הסנדלים שלו בכיוונים הפוכים זה מזה כדי לשכנע את זקני אתונה שמישהו יצא מן האקדמיה ומישהו גם נכנס. הדבר מעורר עוד בעיה עם המדע – איך לפרש ראיות נסיבתיות, ובפרט במקרים בהם צריכים לקבוע מה נגרם ממה. חכמי אתונה הניחו שטביעות הרגל שמצאו נגרמו על ידי כניסה או יציאה של אנשים, אך לפי האמת עקבות אלו באו מעמידת רבי יהושע בן חנניה בסף הדלת.
כאשר רבי יהושע בן חנניה נכנס לאקדמיה, הוא התקשה לקבל החלטה האם להקדים שלום לצעירים או לזקנים. עניין זה חושף קושי נוסף בשיטת המדע: מצד אחד, לא פעם הצעירים שבוחנים דבר מחדש מבחינים במשהו שדווקא אנשים יותר מבוגרים ומנוסים לא שמים אליו לב. מצד שני, אנשים מבוגרים הם בעלי ידע רב וניסיון בפתרון בעיות, ולכן יש סיבות טובות לכבד את דעותיהם במקום דעות אנשים צעירים. זאת הסיבה שחכמי אתונה קבעו סדר ישיבה מוזר. הם לא הגיעו להחלטה את מי יותר ראוי לכבד – החברים הצעירים או החברים הזקנים. לפי עמדת התורה הקדושה, שתי גישות אלו פסולות. אין לכבד דעה רק בגלל הגיל או המוניטין של תומכיה, אלא חייבים לשקול ולנתח כל דעה רק לפי הערכה עצמאית. אם הדעה מבוססת במסורת היהדות וערכיה – מקבלים אותה, ואם לא – אז לא. וכך המליץ רבי יהודה הנשיא: "אַל תַּסְתַּכֵּל בַּקַנְקֵן, אֶלָּא בְמַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. יֵשׁ קַנְקֵן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ".
וכן נאמר במשנה: "חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁגָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה". על זה מבהיר ה"תפארת ישראל" שפירוש "חָכְמָה" פה הוא "ידיעת המסורת", ואף-על-פי שחכם מסוים חריף ביותר, הוא חייב לשתוק ולא להתנגד לאדם פחות מחוכם שמכיר את המסורת יותר טוב ממנו.
בהתאם לכך, אנחנו מוצאים מחלוקת הלכתית שעליה נחלקו גדולי התנאים ובסוף קבעו את ההלכה לפי דעת שני אורגים ענווים שגרו ליד מזבלה,
אמר לו: "שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבו (להשיב עליו)".
לפי שיטת המדע, אחרי שמוכיחים הַשׁעָרָה באמצעות ניסוי מהימן אשר ניתן לחזור עליו ולקבל את אותן תוצאות בכל פעם, אזי אותה השערה הופכת לעובדה מיושבת ואין שום צורך בעוד מחקרים או ניסויים להוכיח אותה. למשל, הניסוי המדעי כבר הוכיח מזמן שמהירות האור בחלל ריק היא בערך 300,000 קילומטר לשנייה. זו עובדה מקובלת שאינה שנויה במחלוקת ואין שום צורך להביא עוד הוכחות עליה.
זקני אתונה טענו שעיקרון דומה פועל לגבי התנהגויותיו של האדם. מלווה חכם שעבר חוויה קשה עם לווה כלשהו יהיה פזיז אם יחזור וילווה לו עוד כספים. סביר להניח שחוויה כזו גם עלולה לגרום לו להיזהר ולהימנע בעתיד מלהלוות גם לאחרים. עם ישראל סבל קשות במשך כל הדורות. ובכל זאת, טענו חכמי אתונה, בדיוק כמו המלווה הפזיז שלא למד לקח כאשר לווה בלתי אחראי לא החזיר לו
אמר לו: "שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבו (להשיב עליו)".
כזקני אתונה טענו שעיקרון דומה פועל לגבי התנהגויותיו של האדם. מלווה חכם שעבר חוויה קשה עם לווה כלשהו יהיה פזיז אם יחזור וילווה לו עוד כספים. סביר להניח שחוויה כזו גם עלולה לגרום לו להיזהר ולהימנע בעתיד מלהלוות גם לאחרים.
עם ישראל סבל קשות במשך כל הדורות. ובכל זאת, טענו חכמי אתונה, בדיוק כמו המלווה הפזיז שלא למד לקח כאשר לווה בלתי אחראי לא החזיר לו את כספו, היהודים מתעקשים לבטוח בה' יתברך וכביכול ממשיכים להאריך את קו האשראי שלו למרות כל מה שעבר עליהם.
רבי יהושע הגיב לטיעון זה במשל על אדם שלא הצליח להרים חבילת עצים ולהניח אותה על כתפיו. במקום להפסיק משימה שנראית טיפשית וחסרת תועלת, אדם זה השקיע מאמצים נוספים בדבר וחתך עוד חבילת עצים בחושבו שיבוא עובר אורח שיעזור לו לשים את שתי החבילות על כתפיו. נדמה שאדם זה היה בטוח שמישהו יבוא ויעזור לו.
כן הדבר אצל עם ישראל. על אף שסבלנו מאוד, גם חווינו ישועות וגאולות ואף ניסים גלויים. סביר לצפות שלמרות כל מה שאנו עוברים כרגע, גם אם יש קשיים, הקב"ה יציל אותנו לבסוף. ולא עוד, אלא שאנשים שמכפילים את מאמציהם וממשיכים בעבודת הבורא יקבלו שכר כפול. כמו הגבר שחתך עוד מטען עצים תוך כדי המתנה לעזרה ובסוף הביא הביתה כפול ממה שתכנן מראש.
זקני אתונה הציבו אתגר בפני רבי יהושע בן חנניה לספר להם סיפור בדוי, כלומר להסביר מדוע הוא טוען שפירוש מדעי של נתונים יכול להגיע למסקנות מוטעות.
רבי יהושע סיפר להם סיפור על פרידה שילדה אחרי הזדווגות עם פרד.
כמובן, לאביו של פרד נדיר כזה היה ערך מאוד גדול מאה אלף זוז. חכמי אתונה מחו על כך, כי ידוע שפירדה לא יכולה להיכנס להריון על ידי הזדווגות עם פרד. רבי יהושע רצה להראות את הקושי בהבנת תופעות בצורה נכונה. נגיד שבהמה עם כל המאפיינים של פירדה תמליט מהזדווגות עם פרד, האם זה פירדה או משהו אחר? זו הייתה בעיה זהה למה שחוו המדענים שראו "כוכבים" שזזו באופן שבו כוכבים רגילים לא זזים. כאשר מדענים רואים דברים חדשים, הם מנסים להתאים אותם לתיאוריות שכבר ידועות אצלם. לפעמים זה לוקח
הרבה זמן ועוד התבוננות עד שהם מבינים שהמסקנות הראשונות שלהם היו מוטעות.
זקני אתונה שאלו מה לעשות כשמלח מתקלקל. בזה הם התכוונו לתורה הקדושה הנקראת "בְּרִית מֶלַח״.70 נוכרים אלו רצו לדעת מה יהודי עושה כאשר חכמת התורה "מתקלקלת", כלומר כאשר נראה שהיא מתנגדת ל"היגיון".
רבי יהושע בן חנניה הגיב שניתן לשמר אותה בשליה של פירדה.
כידוע, הפרד הוא תוצר של סוסה וחמור. כשסוס מזדווג עם סוסה, נולד סייח או סייחה שגדלים וגם מסוגלים להביא לעולם צאצאים. כשחמור מזדווג עם אתון, לצאצאיהם גם יש המשכיות. אם נשתמש בעובדות אלו בלבד, כללי ההיגיון מכתיבים שתוצר הבא מזיווג של סוסה שמסוגלת ללדת עם חמור שמסוגל להוליד גם יוכל להוליד, אבל זה לא כך ! כאשר פרד מזדווג עם פירדה, לא נולד כלום. דוגמא זו מוכיחה שלאו דווקא נכון שההיגיון והסברה לבדם מפיקים מסקנות נכונות.
לעומת זאת, התורה הקדושה באה מבורא עולם, והיא תמיד אמת. אם לפעמים זה לא נראה כן, אז הבעיה היא עם ה"היגיון" ולא עם התורה. כמו שנאמר בסיפור זה, מלח אף פעם לא מתקלקל.
א חכמת התורה מעולה מחוכמת האדם
חכמי אתונה ניסו להפריך את אמונת עם ישראל כששאלו האם אדם יכול לבנות בית באוויר. כוונתם הייתה לומר שחייבים לבנות את הידיעה באמצעות ניתוח נתונים נכונים, כשם שמתחילים לבנות בניין מן האדמה כלפי מעלה. רעיון זה מתנגד לעמדת עם ישראל המאמינים באמיתות התורה הקדושה
אפילו כשאינם מבינים את מה שנאמר בה במלואו. רבי יהושע בן חנניה אמר שם קדוש ועלה ונתלה בין שמיים וארץ. הכוונה כאן שהוא גילה לפילוסופים כמה סודות של היקום ועל ידי כך הראה להם שיש ללומדי התורה ידע שלא נמצא אצל אלה שסומכים על חקירה מדעית
כלומר להשתמש בשכל אנושי להשיג אותו דבר, הם כמובן לא יכלו לעשות כן לבד. כשרבי יהושע הציב אתגר משלו וביקש מהם להעלות לו לבנים וחמר – כלומר להשתמש בשכל אנושי וללהשיג אותו דבר, הם כמובן לא יכלו לעשות כן.
אחת הבעיות של הגישה הפילוסופית היא שלפעמים הפילוסופים נכשלים בשאילת שאלה שמתאימה לנסיבות. כשזה קורה, הם מבזבזים זמן רב ומאמצים בחיפוש אחרי תשובה לשאלה שאינה רלוונטית.
לכן שאלו זקני אתונה את השאלה: "איפה אמצע פני כדור הארץ?"
מאחר וכדור הארץ עגול. אין שום סיבה להגיד שמרכז משטחו עומד במקום אחד יותר מאשר בכל מקום אחר.71 מכיוון שהשאלה פסולה, ענה להם רבי יהושע בן חנניה על פי האיוולת שלהם ובחר מקום סתם ללא סיבה. כאשר הזקנים ביקשו הוכחה על כך, הרב אמר להם למדוד את משטח כדור הארץ ולקבוע איפה האמצע שלו ממוקם – דבר שכמובן בלתי אפשרי.
אם קשה לפילוסופים ולמדענים אפילו לנסח שאלה מתאימה, האם מסקנותיהם מהימנות עד כדי כך שצריכים אנו לסמוך עליהן בניגוד לדעות התורה הקדושה ?
חכמי אתונה הציבו בפני רבי יהושע בן חנניה אתגר: "יש לנו אבן ריחיים שבורה. תתפור אותה!" בכך רצו להגיד שהשיטה הפילוסופית היא לשבור רעיונות לחלקים, לזכך ולנתח אותם, בדומה לאבן ריחיים שטוחנת חיטים ומפרידה את הגרעינים מן המוץ בו הם עטופים. אם הפילוסוף עצמו הנמשל לאבן ריחיים נמצא "שבור" – כלומר אם הניתוח וההנמקה שלו לא מאפשרים לו לקבל את הימצאות האלוקים – איך ניתן לתקן אותו ? איזו הוכחה ומינה להביא לו כדי להביא אותו להכרה שה' יתברך אכן קיים ?
רבי יהושע לימד שבמגבלות השכל האנושי בלתי אפשרי לנסח הוכחה חותכת על קיום ה', חזקה ככל שתהיה, כדי לשכנע כופר אדוק, מכיוון שכל הוכחה לוגית בנויה על הנחות בסיסיות בהן האדם מאמין. האדם לא יכול לפתח אמונה בקדוש ברוך הוא אלא אם כן יש לו מושג של אמונה מן ההתחלה, כלומר שהוא מאמין בכמה מושכלים ראשונים (אַקסיומות). רעיון יסודי זה לא קיים אצל אנשים ספקנים שמטילים ספק בכל דבר, כדוגמת פילוסופים יוונים רבים בימי קדם. כמה מהם הגדילו לעשות ונשענו על המסקנה הלוגית של ספקנותם עד כדי כך שלא האמינו אפילו במה שהם הרגישו בחוש. בהתאם לכך, הם טענו שבלתי אפשרי לאדם לדעת ידיעה כלשהי בוודאות." לאנשים כאלה אי אפשר להציע שום הוכחה לקיום ה' שתהיה מקובלת עליהם. בדומה לכך כתוב בספר "ליקוטי הלכות": "וּבְוַדַּאי לְמִי שָׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה כָּלַל, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין מוֹעִיל שׁוּם
עֲצָה מֵאַחַר שְׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּהָעֵצָה עַצְמָהּ".**
נוסף על כך, לא קיימת הוכחה חותכת לגמרי לקיום הקב"ה, מכיוון שמהותו אינה ניתנת להבנה אנושית. משל גס לדבר זה הוא להוכיח למי שנולד עיוור שהראייה קיימת. אחרי שהעולם ירד בדרגתו בעקבות חטא אדם הראשון אנו דומים לאותו עיוור, ואין לנו יכולת להבין הוכחות לקיום האלוקים.
וכך רואים ממה שמובא בגמרא בשם רבי אלעזר:
אוֹר שֶׁבָרָא הַקְדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיוֹם רָאשׁוֹן, אָדָם צוֹפֶה בּוֹ מִסוֹף הָעוֹלָם וְעֶד סוֹפוֹ. כִּיוָן שֶׁנִסְתַּכֵּל (שהסתכל) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַכפלָגה,וְרָאָה שְׁמַעֲשִׂיהֶם מְקוּלְקָלִים, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶן…וּלְמִי גְנָזוֹ ? לַצַדִּיקִים לַעֲתִיד יוצא מזה שאדם וחווה תפסו את מושג האינסופיות בבירור, ולכן הצליחו להבין כמה מושכלים ראשונים (אקסיומות) אודות הקב"ה ובריאתו.
הודות לכך הם יכלו להשתמש בהיגיון כדי לפענח שאלות בנוגע לבורא, שלנו נראות כאילו אינן ניתנות לפתרון.
לעתיד לבוא הקב"ה יחזיר לאנושות את האור הגנוז, רמת השכל ממנה נהנו אדם וחווה, ואז כולם יהיו מסוגלים להשתמש בנימוקים כדי להגיע למסקנה שה' יתברך קיים וגם להבין יותר ברור את דרכיו.
כמו שנזכר לעיל, אבן ריחיים מסמלת את החקירה הפילוסופית. התורה הקדושה משתמשת במונח "צור" כדי להביע אמונה שלמה בה' יתברך אפילו לגבי עניינים אשר אין ביכולת האדם להבין אותם בבירור: "הַצוּר תָּמִים פָּעֲלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט; אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשֶׁר הוּא".80
רבי יהושע בן חנניה הבהיר לחכמי אתונה שהאמונה המכונה "צור" או "אבן ריחיים" ניתנת לתיקון רק עם חוטים של האבן עצמה. כדי לשכנע כופרים ספקנים הם חייבים: א) להאמין במהימנות כמה מושכלים ראשונים (אקסיומות); ב) לתפוס כמה מושגים מסוימים שאין ביכולת השכל האנושי במצבו הנוכחי לקלוט אותם. מאחר שספקנים אלו לא רוצים לענות על תנאים מוקדמים אלה או אינם מסוגלים לכך, אי אפשר לתקן את אמונתם. כלומר, אי אפשר לטוות חוטים מאבן ריחיים שבורה כדי לאחות את אבן הריחיים עצמה.
אימות תיאוריות מדעיות
אחרי שרבי יהושע בן חנניה הצביע על הבעיות של העדפת הסתכלויות והשערות מדעיות על פני דעת התורה הקדושה, זקני אתונה טענו שלפחות ניתן לאמת טענות מדעיות. אם ניסוי של חוקר מסוים מוציא תוצאה מסוימת, חוקרים אחרים יכולים לחזור על הניסוי פעם שנייה, להגיע לתוצאה זהה, ועל ידי כך לאמת את השערתם. בנוסף, במשך הזמן, המדענים משפרים את הטכניקות והציוד שלהם, ובהתאם לכך הידיעה המדעית מתקדמת והופכת להיות אמינה יותר. זאת הייתה כוונת זקני אתונה כאשר הציגו לרבי יהושע בן חנניה שתי ביצים ושאלו איזו הוטלה מתרנגולת שחורה ואיזו מתרנגולת לבנה. בכך רצו להראות כיצד השיטה המדעית עובדת, כי אפשר לגלות את התשובה באופן מאוד פשוט – ממתינים לראות את צבע הגוזלים הבוקעים מן הביצים. לפיכך, אם אפשר לזהות מאפיין שונה בין שתי הביצים, במקרה זהה יהיה ניתן לדעת מראש איזו ביצה הוטלה מתרנגולת שחורה ואיזו מתרנגולת לבנה.
רבי יהושע בן חנניה הביא לפני חכמי אתונה גבינה מעיזה לבנה וגבינה מעיזה שחורה וביקש מהם להבחין איזו הוכנה מחלב עיזה שחורה ואיזו מחלב עיזה לבנה. בניגוד לביצים, כאן לא יעזור לחכות ולראות מה יקרה עם הגבינות. בדרך זו הראה רבי יהושע שהמדע מוגבל במה שהוא יכול להשיג, אבל לחוכמת התורה שניתנה היישר מן הבורא אין ולא יכולה להיות מוגבלות
ששש בעיות הנובעות מאקסטרפולציה (אומדן מלבר)
רבי יהושע בן חנניה הדגיש עוד נקודה כאשר הוא שם כל אחד מחכמי אתונה בתא נפרד. כל אחד מהם הניח שמכיוון שיש שישים כסאות בתא, שאר החברים יגיעו לשם.
זה מבהיר את אחת המגבלות של שיטת המדע – איך להסיק מסקנה מעובדות ידועות. בנידון זה, הזקנים הניחו שמה שנכון לגבי אחד מן הקבוצה יהיה נכון גם לגבי הקבוצה כולה – אם אחד מהם נלקח לתא מסוים, כל השאר יילקחו לשם אף הם. עשיית אקסטרפולציה (אומדן מלבר), מִפְּרָט של תופעה מסוימת כדי לבוא למסקנה לגבי התופעה כולה, לא תמיד מניבה תוצאה נכונה. ההסבר לתופעה זו הוא שכאשר אנשים מסתכלים על הסביבה, הם גם קולטים נתונים דרך עיניהם, וגם מפרשים באופן אוטומטי את מה שהם רואים בהקשר מה שקרוב לדבר הנראה.
כאשר הגיעו זקני אתונה לרומי, הם היו מבולבלים וביישנים בסביבה בלתי מוכרת להם, עד שרבי יהושע בן חנניה הזכיר להם את מוצאם על ידי שזרק עליהם עפר שנלקח ממולדתם.
בכך מדגישים עורכי התלמוד כיצד התרבות בה האדם גדל משפיעה עליו ומסוגלת להטעות אותו.
ניקח למשל אמירה פשוטה של התנא רבי יוסי המובאת בגמרא: "יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלִי שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת" (הלוואי שהחלק שלי בעולם הבא יהיה בין אלה שאוכלים שלוש ארוחות בשבת). יש שומעים את זה בעידן הנוכחי ותמהים על הדבר. מה כל כך מיוחד באכילת שלוש ארוחות בשבת ? הרי אנחנו אוכלים שלוש ארוחות בכל יום! אבל בימי קדם כולם אכלו שתי ארוחות בלבד בכל יום – אחת בבוקר ואחת בלילה. היה זה חידוש לאכול ארוחה נוספת ביום שבת, ומי שזכה לכך קיים מצווה חשובה של כיבוד שבת קודש.
ועוד דוגמא, הנוגעת יותר לעצם העניין: במאה השבע עשרה הכתה את אירופה מגיפה חמורה המכונה "המוות השחור". מגיפה זו הרגה בערך שליש מאוכלוסיית אירופה. כידוע, להרבה אירופאיים הייתה הטיה תרבותית נגד יהודים והחשיבו אותם כ"שותפי השטן". לפיכך הם האשימו את היהודים המסכנים בהרעלת מי השתייה שלהם, והחלו לבצע פוגרומים בכמה קהילות. לא זו בלבד שהיהודים ניזוקו, אלא נגרמה הסחת הדעת מן הבעיה האמיתית, והיא עכברים והפרעושים ששורצים בהם שהפיצו את המגיפה. הנה דוגמא טרגית על האופן שבו הטיה תרבותית עלולה להטעות אנשים.
חשוב לציין שביטחון עצמי טוב ומועיל, להבדיל מיהירות הנובעת מההנחה שנקודת מבט האדם הנרכשת מהתרבות בה הוא גדל חייבת להיות אמיתית ללא שום הוכחה אובייקטיבית. כשזקני אתונה יצאו מחוץ לסביבתם, הם הצליחו לפתע לקלוט נקודות ראות שונות. הם אפילו התנהגו בהכנעה. אולם אחרי שזכרו את מקורם, חזרו לדעתם היהירה ולסגנון המחשבה שלהם
היונק מתרבות יוון ולפיו אצלם נמצאת האמת היחידה.
זאת הסיבה שחכמי אתונה עמדו בסירובם לקבל את אמיתת התורה הקדושה למרות שרבי יהושע בן חנניה ניצח אותם בוויכוחים המוזכרים לעיל.