שלוש סברות להבנת הסתירה בין גיל העולם לפי התורה לבין תיארוך המאובנים

---

כבר נגענו בעקרונות היסוד של המדע ותפיסות התיארוך במאמר:– טעויות המדע ומה התורה מגלה לנו, אך כאן נסכם בקצרה כמה סברות מרכזיות שמאפשרות ליישב את הפער בין ממצאי המדע לבין דברי התורה:

ננסה להבין לפי מה שרשום בתורה מה הם יכולים להיות

סברה 1: העולם נברא “מבוגר” – כמו אדם בן 20

עיקרון:העולם לא נברא כתינוק שצומח בהדרגה, אלא כעולם שלם, מפותח, מתפקד – ממש כמו אדם שנברא בגיל 20.

הבסיס מהפסוקים וחז”ל:

• “ויהי האדם לנפש חיה” (בראשית ב’, ז) – חז”ל דרשו: נברא מיד שלם, מדבר, מהלך.

• “ועץ השדה לא צמח… וה’ אלוקים הצמיח” – משמע: הצמחים לא גודלו מזרע, אלא הופיעו בשלמותם.

• “ויצמח עשב” – לשון מיידית.

• בראשית רבה (י”ב, ח): “הכל נברא בקומתו ויופיו… אדם בגובה שלם, עצים בגובה מלא, המאורות במילואם.”

משמעות: כל תיארוך שמודד “כמה זמן לקח לצמחים לגדול, או לשכבות להיווצר” – מתעלם מהעובדה שהם נבראו שלמים, ולכן נראה כאילו עברו מיליוני שנים – כשבעצם הם הופיעו כך מיד.

---

 טענה 2: ימי הבריאה הם תקופות, לא ימים רגילים

עיקרון: לפני בריאת האדם, לא היה "זמן" כמו שלנו. הזמן נברא עם העולם – ולכן "יום" אינו בהכרח 24 שעות.

תמיכה:

• הרמב"ם והרלב"ג: לבורא אין זמן – לכן כל שלב הוא תקופה.

• התאמה לסדר האבולוציה: בריאה בסדר דגים > זוחלים > עופות > חיות > אדם – בדיוק כמו המדע.

השלכה: אפשר לקבל תהליכים ארוכים – בלי לסתור את התורה.אגב מה שמדהים בזה שבאמת סדר האבולוציה המדעית הולכת בול לפי סדר הבריאה בספר בראשית, דגים , אחר כך זוחלים ואחרי זה תנינים הגדולים (דינוזאורים) , ואז עופות וחיות . אותו סדר מדויק!

 טענה 3: היו עולמות קודמים

חז"ל לפני 2000 שנה לימדו אותנו עיקרון עמוק: "היה בונה עולמות ומחריבן" (בראשית רבה פרשה ג).
כלומר, לפני בריאת עולמנו הנוכחי – כבר קדמו לו עולמות אחרים שברא הבורא והחריב.
ייתכן שהיו אלו עולמות חומריים – פיזיים ממש – שנחרבו והותירו עקבות בעולם, וייתכן שהיו עולמות רוחניים.
בכל מקרה, עקרון זה מעניק הסבר עמוק לממצאים ארכיאולוגיים וגאולוגיים המצביעים על שרידים מתקופות קודמות לכאורה.
יתרה מזאת – בבריאת היום השלישי כתוב: "ותֵּרָא הַיַּבָּשָׁה", ולא נאמר "ויברא את היבשה" – ומכאן רמז שהיבשה כבר הייתה קיימת באיזו צורה, והייתה רק צריכה להיגלות מחדש.
זהו חיזוק נוסף לכך שעולמנו עבר תהליכים מוקדמים ועמוקים יותר ממה שאנו מבינים כיום. 

סברה 4: קצב הזמן בתחילת הבריאה היה מהיר מאוד, והלך והאט

עיקרון: כמו שתינוק גדל במהירות עצומה בגיל הרך, ואז נעצר – כך ייתכן שגם הזמן בראשית זרם בקצב מהיר מאוד, ואז התייצב.

המקורות וההיגיון:

• משל ביולוגי: תינוק – מכפיל את משקלו תוך חודשים. בגיל 20 – בקושי משתנה. עץ – גדל פי כמה בעשור הראשון מאשר בכל חייו שאחר כך.

• חז”ל: “העולם נברא בקומתו” – משמע גם שיא ההתפתחות התרחש בתחילה.

• מדע – תורת היחסות: איינשטיין הראה שתנועה מהירה משנה את מדידת הזמן. אם גוף נע במהירות – הזמן שלו זז אחרת. חוק נוסף: כל דבר שנפלט (כמו אבן נזרקת) מתחיל במהירות – ומאט.

השלכה:ב־2000 השנים הראשונות (או פחות) – זמן התפתח בקצב עצום. מה שהיום היה לוקח אלפי שנים, קרה אז בשעות או ימים.

לכן – מדידות שמניחות קצב אחיד (כמו פחמן 14, אורניום-עופרת, שיטות שכבות) – טועות משום שהן מניחות שום שינוי לא התרחש בזמן עצמו.

---

סברה 5: המבול בלבל את שכבות הזמן – מים, אש, הרי געש, קיטור ולחץ

עיקרון:המבול לא היה גשם רגיל. אלא שבר עולמי – פריצה אדירה של מים עליונים, מים תחתונים, אש ולבה – מה ששינה את פני השטח, הזיז שכבות, קירר וחימם אזורים, ופגם בכל מדד אפשרי של זמן, קרינה ואקלים. הבסיס מהפסוקים:“ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו” (בראשית ז’, י”א)

• רש”י: גם מים רותחים, גם עמודי לבה וקרח.
• ספר הזוהר ותרגומים: אש ומים מעורבים יחד – כוח הרס עצום.
• מים עליונים: לא רק עננים – אלא “מים שמעל לרקיע” (בראשית א’) – אפשרות לשכבת אדים כבדה שהתמוטטה.
•  

מה זה עשה?חום קיצוני + קור קיצוני = שינוי דרסטי בקצב הריקבון, בקרינה, בתנאי השימור.

• פגיעה בשכבות הקרקע – ערבוב שכבות מתקופות שונות.
• שינוי ברמות פחמן באטמוספירה – פוגם בתיארוך באמצעות פחמן 14.

השלכה:אזורים שנפגעו במיוחד – יש בהם בלבול בתיארוך. המדע לא לוקח בחשבון קטסטרופה עולמית כזו – ולכן הגיל שהוא נותן עלול להיות מטעה מאוד.

---

הדגשה כללית – טעות ההנחה במדע

כאשר המדע נותן גיל למאובן או שכבת קרקע – הוא מניח שהזמן תמיד זרם בקצב זהה, וששום קטסטרופה לא שינתה אותו. ושהכל היה בדיוק אותו דבר, ומתעלם מכל ההנחות שהצגנו כאן.

סיכום: גם וגם – אין ודאות, כי לא היינו שם

מכל הסברות האלו, אנו מבינים:

• ייתכן שהעולם נברא מוכן – ולכן המדידה מטעה.

• ייתכן שהזמן זרם אחרת – אז המדידה לא תקפה.

• ייתכן שהמבול שיבש הכל – אז הנתונים עצמם מבולבלים.

• ייתכן שכל "יום" הוא שלב עצום – כך שזה לא סותר את המיליונים.

• ייתכן שהיו עולמות קודמים – אז המאובנים בכלל לא מהעולם הזה.