הרבה אנשים חושבים שתפיסת העולם ככדור שתלוי בחלל היא רעיון מודרני. אבל האמת – הרבה יותר מרתקת ועמוקה: כבר בתנ"ך ובחז"ל יש רמזים ואמירות נחרצות שמקדימות את המדע, או לפחות מאמצות את האמת הזו בביטחון מלא – הרבה לפני שהיא התקבלה בעולם הרחב.
נעשה סדר: שתי שאלות שונות
- האם העולם עגול (ככדור)?
- האם העולם "תלוי באוויר", ללא תשתית פיזית מתחתיו?
שני רעיונות עצומים – וכל אחד מהם הופיע במקורות היהודיים בצורה יוצאת דופן לזמנם. אבל חשוב להבחין ביניהם.
כבר בתנ״ך מוזכר בספר: ישעיהו מ', כ"ב – "יושב על חוג הארץ" – כלומר חוג מחוגה עגול, אבל למי שיתען שזה עיגול אבל לא בהכרח תלת מימד אז בהמשך נביא את דיברי חז ל
1. על עיגולו של העולם – חז"ל לא היו הראשונים, אבל דיברו בביטחון
הראשון שהביא ראיות לכך שהעולם עגול היה הפילוסוף היווני אריסטו (המאה ה-4 לפנה"ס), שהתבסס על תצפיות בליקוי ירח וצל כדור הארץ. אחריו, ארטוסתנס אף חישב את היקף העולם.אבל – רוב האנושות לא קיבלה את הדעה הזו לאורך מאות רבות של שנים. תרבויות רבות המשיכו להאמין שהעולם שטוח, ולעיתים גם עומד על פילים, צבים או מים.
לעומת זאת, חז"ל קיבלו את עיגולו של העולם כמובן מאליו, ובביטחון גמור:
תלמוד ירושלמי עבודה זרה ג ע"ב – "שהעולם עשוי לכדור"
"
כלומר – אף שחז"ל לא היו הראשונים להעלות את הרעיון – הם אימצו אותו באמונה מלאה, בזמן שרבים בעולם עדיין התנגדו לו.
2. על תליית העולם באוויר – כאן התנ"ך הקדים את כולם
האמירה הנועזת ביותר מופיעה כבר בתנ"ך, עוד לפני אריסטו ולפני כל אסכולה יוונית:
איוב כ"ו, ז' – "נֹטֶה צָפוֹן עַל־תֹּהוּ, תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל־בְּלִי מָה"
כלומר: הארץ תלויה – על כלום. בלי תשתית, בלי פילים, בלי צבים. פשוט – מרחפת.
וזה נכתב בתקופה שרוב התרבויות סברו שהעולם נשען על ישות כלשהי, כמו:
פילים על צב (הודו)
ים אינסופי (מסופוטמיה)
עץ עולם (סקנדינביה)
ספר איוב – לפי המסורת – מיוחס למשה רבנו. כלומר, תפיסת היקום כתלוי באוויר מופיעה כאן אלפי שנים לפני טלסקופים או תצפיות אסטרונומיות.
ומה הדגישו הרמב"ם והרבי?
- הרמב"ם: בתשובותיו וב״מורה נבוכים״ מקבל את העיגול כעובדה.
סיכום:
על עיגולו של העולם – בתנך היו ראשונים בלשון רמז חז"ל לא היו הראשונים, בלשון הברורה ממש אך קיבלו זאת בביטחון מלא, בשעה שרבים עדיין דבקו באמונה שהעולם שטוח.
על תליית העולם באוויר – "תולה ארץ על בלי מה" – כאן התורה קודמת ומקוללת בבירור את התפיסות הקדומות והטעותיות של תקופתה.
זו עדות מדהימה לכך שהתורה וחז"ל לא שיקפו את אמונות זמנם – אלא הביאו אמת נצחית – מדויקת ונכונה גם לאור המדע המודרני.
טענות נפוצות מהציבור – ותשובות מדויקות:
במהלך פרסום הסרטון והמאמר, קיבלנו תגובות שטוענות כי חז"ל סברו שהעולם שטוח. חלק מהטענות הללו נובעות מאי־הבנה של המקורות או מהצגת מדרשים ודימויים כמסקנות פיזיות. חשוב להבהיר כמה נקודות יסוד:
1. מסכת פסחים דף צד (צד ע"ב)
שם נדונה שאלת מהלך השמש ביום ובלילה – האם היא סובבת מתחת לרקיע או מעליו. מדובר בדיון תאורטי, ובסופו מופיעה אמירה ברורה:
“נראים דבריהם מדברינו” – כלומר, חכמי ישראל הודו שחכמי אומות העולם צדקו בנוגע למהות תנועת השמש.
זה מוכיח שחז"ל עצמם לא ראו בדבריהם נבואה אלא ניסיון אנושי להבנה – והודו כאשר ראו סתירה לניסיון או למציאות.
2. תלמוד ירושלמי, עבודה זרה פרק ג הלכה א
"העולם עשוי ככדור."
אמירה זו נאמרת בצורה ישירה, ללא דימוי או מדרש, ומהווה הוכחה חד־משמעית לתפיסת חז"ל שהעולם כדורי – מאות שנים לפני עידן האסטרונומיה המודרנית.
3. מדרש רבה (בראשית ו ח) –
הובא על ידי מתנגדים כציטוט שתומך ב"מודל שטוח", אך זהו מדרש – ולא אמירה פיזיקלית מדעית. מדובר בדימויים שנועדו להמחיש מושגים רוחניים ולא תיאור גאוגרפי מדויק. גם המהרז"ו עצמו מדגיש שמדובר ב"תפיסת חז"ל כפי שהובאה במדרשים" – לא מסקנה סופית.
4. שיטת רבנו תם ו"חלונות ברקיע" (פסחים צד)
גם כאן – יש להבחין בין שיטות חישוב הלכתיות שמבוססות על תפיסות תקופתיות, לבין השקפה מדעית או פיזיקלית. השיטה לחישוב שקיעה או צאת הכוכבים אינה נובעת ממבנה פיזי של הארץ, אלא מהתבוננות בזמן לפי נתונים גלויים לעין.
5. מה עם הרמב"ם, הזוהר ושאר חכמי ישראל?
הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ב', פרק ח') מקבל בבירור את השקפת היוונים על עולם כדורי ונע.
גם בזוהר (בראשית א דף י) מתואר העולם כ"כדור שתלוי באוויר".
כל גדולי ישראל – כולל רמב"ן, מהר"ל, בעל התניא ועוד – לא ראו בעייתיות עם עולם כדורי, אלא השתמשו בדימויים אלו ככלי להבנה רוחנית עמוקה יותר.
6. הטענה על “ככדור = כמדורה” או “כקדרה”
כמו שציינו – יש להבין את המילה "ככדור" במובנה ההקשרי. בלשון חז"ל "כדור" מתייחס לצורת תלת־ממד עגולה, ולא למשטח שטוח. כדור משחק, ראש האדם, ביצה – כל אלו מכונים בתלמודים ובמדרשים “כדור” כשהכוונה לצורה מלאה.
לסיכום:
יש להבחין בין דברי אגדה לדברי הלכה, בין תיאורים פיוטיים לדברי מציאות. לא נמצא מקור חז"לי שמכריז שהעולם שטוח, בעוד שכן נמצא מקור שמכריז בפירוש שהעולם כדור. מכאן – כל הטענות האחרות הן או פרשנות אישית שגויה, או הוצאת מקורות מהקשרם.