מאובנים
שלוש סברות מרכזיות להבנת הסתירה בין גיל העולם לפי התורה לבין תיארוך המאובנים סברה 1: העולם נברא “מבוגר” – […]
אין אנו נזקקים להוכיח את תורתנו באמצעות המדע.
תורת ישראל מבוססת על אמונה שעוברת מדור לדור, ועל עומק אינסופי של חכמה אלוקית. מי שיעיין בדף יסודות האמונה יבין שאין צורך כלל להיכנס לעמוד תורה ומדע – כי כוח האמונה עומד בזכות עצמו, ואינו תלוי באימותים מדעיים. 
גם בימי הרמב"ם, היו חכמים שרצו לגנוז את ספריו – משום שניסה להתאים בין התורה לפילוסופיה שרווחה אז, מתוך מטרה להראות שאין סתירה בין השניים. הרמב"ם הסביר שפעל כך משום שבאותה תקופה האמינו רבים שפילוסופיה היא אמת מוחלטת – ממש כפי שהיום מאמינים שהמדע מציג ודאות. אך הרמב"ם הראה שהתורה עמוקה כל כך, שהיא מסוגלת להתיישב עם כל דור וכל גישה – מבלי לוותר על אמיתותה.
ההיסטוריה כבר הוכיחה שמרבית הדעות הפילוסופיות שהיו מקובלות בזמנו התגלו כשגויות. למשל, אריסטו טען שהעולם קדמון, ואילו הרמב"ם החזיק בדעת התורה – שהעולם נברא יש מאין. היום, המדע עצמו מגלה שאכן הייתה התחלה לעולם, תואם לדברי התורה.
אפשר לראות בדף הזה דברים מופלאים – לא רק שהם אינם קושיות – אלא שבעבר היו נחשבים לקושיות על התורה, והיום התבררו כאמיתות.
התורה עומדת איתנה, והקושיות נופלות בזו אחר זו ככל שהידע האנושי מתקדם.
ומה שנותר כיום כנראה הנושא המרכזי שבו עדיין נראית שאלה בין התורה למדע – הוא עניין הזמן ותיארוך העולם.
וכאן חשוב לי להדגיש – לעניות דעתי, נראה לי שתיאוריית הזמן עצמה – על כל המורכבות שבה – כרוכה בבלבול שמגיע מהכוחות המתנגדים לקדושה.שהסטן בא לבלבל. וכמו שכתוב: "אין חדש תחת השמש" – מה שהיה הוא שיהיה.
כמו שבחטא העגל הבלבול נוצר דרך חישוב זמן שגוי והופעת דמותו של משה כמי שאיחר או נעלם – כך גם כיום, מתערבבים הדעת והדמיון דרך תיאוריות של זמן, מאובנים, ודמויות מן העבר. זה בלבול שיכול להטעות – אבל התורה נשארת צלולה וברורה. (וכמובן גם על תאורית הזמן יש הסבר מתוק בעמוד)
חשוב לזכור דבר יסודי:
מרבית החוקרים בעולם המדע כלל אינם מנסים לשייך את ממצאיהם לדת – ואפילו להיפך. פעמים רבות, עצם הקישור למושגים של אמונה או בריאה אלוקית נחשב אצלם כמשהו "לא מדעי".
הסיבה לכך פשוטה: אם ייחסו את התגליות או ההבנות שלהם לתורה או לבורא עולם – עלולות תיאוריות רבות להתמוטט. הרי רבות מהנחות היסוד שעליהן נשען המדע המודרני בנוי על גישה נטולת אמונה, ולעיתים אף מנוגדת לה.
ולכן, גם כשמתגלים דברים שמאירים את דברי התורה באור מדעי חדש – יש נטייה להתעלם מכך, כדי לא לפתוח פתח לערעור על המוסכמות המדעיות. וחשוב גם להדגיש שגם לגבי דעה המקובלת של המדע על הזמן יש להם מלא והמון סוגיות לא פתורות מלא שאלות נציג אותם בעמודים, ואפילו יהיה אפשר לראות שאם נצמד למקרא כל השאלות שלהם יהיו כבר לא יהיו, אבל כמו שציינתי זה עלול להפריך להם את כל תאוריית האבולציה ואת כל תאוריית הזמן ואת כל הגילוים שלהם לכם יש להם את כל האינטרסים לא לקבל טענה כזאת, וברור שיש חלק גדול מהחוקרים שמסכימים לטענות האלה אך הדעות האלה לא מקובלות על הרוב. לראות איפה הטעויות במדע לחצו כאן
אבל התורה אינה זקוקה להסכמה מהם. האמת שלה תצא לאור – אם ברצון ואם בלי כוונה. רשימה קצרה של דברים שהתורה קדמה את המדע לחצו כאן
התנינים הגדולים – אזכור מקראי ברור כבר בפסוק מפורש בבראשית א', פסוק כ"א, נכתב: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים "
"אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" (בראשית ט', י"ג) איך התורה אומרת שהקשת בענן היא "אות