אמונה ומדע – אין בכלל צורך לשלב ביניהם

התורה לא באה להתאים את עצמה למדע

חשוב להבהיר כבר מראש: אין בכוונת התורה להתאים את עצמה למדע – לא בעבר ולא בהווה. התורה אינה ספר מדע, אלא תורה אלוקית שמטרתה לחנך את האדם, להדריכו בדרך האמת והטוב, ולגלות לו את רצון הבורא.

כפי שנכתב בהקדמה הקודמת, גם במדע וגם בתורה אין בידינו את התמונה השלמה – כי “עדיין לא הגיע הקץ”, לא מהצד המדעי ולא מהצד הרוחני. העולם נברא כך שהאמת האלוקית תסתתר, כדי שתהיה בחירה חופשית אמיתית.

הקב”ה הסתיר את עצמו בכוונה – ונתן מקום לבלבול, לטעות ולשקר – כדי שנבחר בטוב מתוך חיפוש ולא מתוך כפייה. כמו שהיה בחטא העגל, כשמשה רבנו בושש מלרדת מההר – השטן בלבל את העם בזמנים, הראה להם דמות של מיתת משה, והוביל את הערב־רב לחטוא.

גם היום – אותו דפוס

המחלוקת בין תורה למדע בדורנו לא מקרית. השטן משתמש באותם כלים – בלבול סביב הזמן. גיל היקום, אבולוציה, מיליארדי שנים – אלה הכלים שמבלבלים את האנשים. אבל כמו אז – גם היום, הבחירה בידיים שלנו: האם להאמין רק למה שנראה לעין, או להבין שיש מציאות גבוהה ומוסתרת.

האמונה הפשוטה – היא הרצויה

האמונה הטהורה היא האמונה התמימה. זאת שהאדם זורק את שכלו ובוטח בקב”ה בעיניים עצומות.

כמו שנאמר: “תמים תהיה עם ה’ אלוקיך” (דברים י”ח, י”ג). רש”י: “התהלך עמו בתמימות… ואל תחקור אחר העתידות.”

ובגמרא: נדה ל’ ע”ב – “מלמדין את התינוק כל התורה כולה, וכשבא לצאת – סוטרין אותו על פיו ומשכח את הכול.” משמע: הנשמה כבר יודעת את האמת – העולם הזה הוא ניסיון לזכור אותה.

ולכן, בעצם, אין צורך להוכיח שהתורה מתאימה למדע. גם אם נצליח, מחר המדע ישתנה, ואנשים יתבלבלו מחדש. האמונה לא תלויה בידע – אלא בבחירה.

אז למה בכל זאת אני משלב בין תורה למדע?

כי יש אנשים שזקוקים לכך. לא כולם מסוגלים לקפוץ אל תוך האמונה בלי שום בירור. ויש כאלה שמרגישים שמדע הוא אמת, ואם התורה נראית מנוגדת לה – הם מתחילים להתרחק. בשבילם – החיבור הזה חשוב.

וגם – אין מה לפחד מהאמת. התורה לא סותרת את המציאות – אלא מקדימה אותה. רק שלפעמים זה לא נראה מיד.

הרמב”ם כדוגמה היסטורית

הרמב”ם חי בתקופה שבה הפילוסופיה האריסטוטלית שלטה ביד רמה. רבים האמינו שאריסטו צודק בכל, ורבים נטו לכפירה. הרמב”ם ניסה לגשר – ולהראות שהתורה יכולה לדבר גם בשפה שלהם.

מורה נבוכים חלק ב’, פרק י”ז:

“ולפעמים אצטרך להזכיר שיטה מן השיטות ולקיים אותה באופנים רבים, אף על פי שאינה אמת מוחלטת – כדי לסתור ממנה כפירה אחת.”

כלומר: גם אם זו לא האמת המוחלטת – יש מעלה בלקרב רחוקים ולמנוע כשל באמונה.

אבל חשוב לזכור – חז”ל באותו הדור התנגדו לכך, ואף רצו לגנוז את ספריו. למה? כי התורה לא אמורה להתכופף מול מדע או פילוסופיה. ובאמת, רבות מדעות הפילוסופים כבר הופרכו.

גם חז”ל ידעו את הגבול

בגמרא פסחים צד ע”ב יש דיון על סדר השמש והכוכבים. חכמי ישראל סברו שהשמש עולה מתחת לרקיע, ויורדת מאחוריו. חכמי אומות העולם סברו שהשמש מסתובבת סביב הארץ.

ובסוף:

“אמר רבי: נראין דבריהם מדברינו.”

חז”ל הודו – אין בידם את כל הידע המדעי. לא באו ללמד אסטרונומיה – אלא קיבלו מסורת נבואית על הדברים שיש להם משמעות רוחנית.

מדע משתנה – תורה עומדת לעד

פעם אנשים היו בטוחים שהעולם עומד על פילים או על לווייתנים. דורות שלמים קיבלו את זה כאמת.

ואז – המדע התקדם, והבין שהעולם תלוי בכוח הכבידה בחלל ריק. אבל שימו לב: כבר לפני 3,000 שנה, בספר איוב – התורה כתבה:

“תולה ארץ על בלי מה” (איוב כ”ו, ז’)

כלומר – הארץ תלויה על לא כלום. בלי תשתית גשמית מתחתיה.

איך ייתכן? בזמן שהיו מקובלות השקפות ילדותיות, התורה כבר רמזה לאמת פיזיקלית שאין בה תמיכה גשמית – אלא כוח בלתי נראה שמחזיק את הבריאה.

המסקנה – פשוטה

התורה היא אמת. המדע – מתקרב אליה לאט. לפעמים הוא נראה סותר – אבל רק בגלל שחסר לו חלק מהפאזל.

והאמונה – היא הבחירה שלנו:

האם נלך עם השכל החלקי או עם הלב הפשוט?

האם נחפש אישור, או נבחר באמונה גם כשאין הסבר?

כמו שכתב המהר”ל (נתיב התורה, פרק י”ד):

“אין התורה צריכה לעמוד על פי דברי חכמות חיצוניות… כי חכמות אלו משתנות… אבל התורה – ניתנה מפי הגבורה ואינה משתנה.”

ולסיום:

לא חייבים לשלב –

אבל למי שמתקשה באמונה,

ולמי ששואל שאלות אמיתיות –

מותר וראוי להראות שהקב”ה חקק חכמה בכל תחום,

והתורה – יכולה לעמוד גם מול מיקרוסקופ, וגם מול טלסקופ.