גיל העולם, התפשטות היקום וסברות הבריאה – סקירה תורנית ומדעית
כיצד המדע קובע את גיל היקום?
לפני שניגש לסברות האמונה, חשוב להבין מהם הכלים והחישובים שבעזרתם המדע קובע את גיל העולם.
1. מדידת מרחק בין גלקסיות
כאשר אנו צופים בגלקסיות רחוקות, אנו רואים שהן נעות ומתרחקות זו מזו. תופעה זו התגלתה בראשית המאה ה-20 על ידי האסטרונום אדווין האבל.
2. אפקט ההסחה לאדום (Redshift)
המדידה מתבצעת באמצעות בדיקת האור שמגיע מהגלקסיות: ככל שגלקסיה מתרחקת במהירות – האור שלה נמתח ונטה לגוון אדום יותר (בדומה ל"משיכת גלים").
3. חוק האבל
לפי חוק האבל, קיימת פרופורציה קבועה בין המרחק של גלקסיה לבין מהירות ההתרחקות שלה.
החוק הזה מאפשר לחשב כמה זמן לקח ליקום להגיע למצבו הנוכחי, בהנחה שהקצב הזה היה אחיד מאז הבריאה.
4. המסקנה של המדע:
אם נחשב אחורה לפי הקצב הנוכחי – נראה שהיקום התחיל לפני כ-13.8 מיליארד שנה.
אבל – כאן בדיוק טמונה ההנחה הסמויה:
המדע מניח שהקצב הזה – קבוע. כלומר, שהמרחקים התרחקו בדיוק באותו קצב שיש היום, ושהתנאים ביקום היו זהים בכל התקופות.
אבל אם ההנחה הזו שגויה – כל החישוב מתערער.
שלוש סברות תורניות שמערערות את קביעות הזמן והמרחק
סברה א': בריאה שלמה – העולם נברא "מוכן"
חז"ל:
"כל מעשה בראשית בקומתם נבראו" (בראשית רבה ט', ח')
מה הכוונה?
אדם הראשון לא נברא תינוק – אלא בגיל שלם. גם העצים – עם פירות, גם השמש – זורחת, הירח – קיים, השמים והכוכבים – בתנועה.
השלכה:
גם גלקסיות רחוקות נבראו במרחק – לא "התרחקו".
לכן מדידת זמן לפי מיקום איננה תקפה.
סברה ב': התפשטות מהירה ואחר כך האטה – "אל שדי"
רמז מהתורה:
"אני א-ל שדי" (בראשית י"ז, א)
רש"י על הפסוק:
"אני שאמרתי לעולמי די – כשהעולם היה מתפשט, אמרתי די"
חז"ל הבינו:
שבתחילת הבריאה היה קצב התפשטות אדיר – וה' בלם אותו.
מדע מודרני:
המודל המדעי מאשר שהיקום החל בהתפשטות עצומה (Big Bang) – והאט לאחר מכן.
מסקנה:
אם גלקסיה רחוקה נראית במרחק של מיליארדי שנות אור, זה לא בהכרח אומר שהיא התפשטה לשם בקצב הנוכחי.
יכול להיות שהיא הגיעה לשם במהירות עצומה תוך זמן קצר מאוד.
סברה ג': צמיחה מהירה ואחר כך האטה – כמו תינוק או זריקת אבן
משל מאיינשטיין:
איינשטיין דימה תנועה לזריקת אבן: בהתחלה מהירות עצומה, ואח״כ האטה.
כך כל תנועה טבעית:
תינוק גדל מהר מאוד עד גיל 20, ואז נעצר.
עץ צומח מהר – ואז יציב.
מסקנה:
ייתכן שגם הזמן והמרחב עברו שינוי קצב.
כך שכל חישוב של "כמה זמן לקח להגיע למרחק מסוים" – מבוסס על הנחה שהקצב קבוע, בזמן שבפועל ייתכן מאוד שהוא השתנה.
השוואה טבלאית: תיאוריה מדעית לעומת הסברות התורניות
תחום | המדע הקונבנציונלי | סברות תורניות |
שיטת מדידה | מרחק בין גלקסיות לפי Redshift | לא רלוונטית אם העולם נברא מוכן |
הנחת יסוד | קצב קבוע בזמן | קצב משתנה: בהתחלה מהיר, אח"כ האט |
תיאור בריאה | התחלה מנקודה ומתיחה הדרגתית | נברא שלם, רחוק, בתנועה |
חוקיות הזמן | קבועה בכל התקופות | ייתכן שונה בבריאה (מעל הזמן הרגיל) |
רמז מהתורה | אין התייחסות ישירה | "שאמר לעולמי די", "ויצמח עשב" מיידית |
סיכום:
המדע מודד גיל לפי ההתרחקות הנראית כיום.
אבל המדידה הזו מתבססת על הנחה שהקצב הזה לא השתנה מעולם.התורה רומזת שהקצב דווקא כן השתנה – ונעצר בנקודת שיווי משקל, כאשר הקב"ה אמר "די".
חז"ל אמרו שעולם נברא שלם – לא כעולם מתפתח. ולכן אין היגיון להכיל על מרחקים את החוקים הרגילים של היום.
ואפילו בתפיסות עתיקות בעולם – ראו עולם עומד על פילים
בתקופות קודמות העולם המדעי והתרבותי האמין שהעולם עומד על פילים, או על צב ענק.
תפיסות אלו נחשבו מדעיות בזמנן – והופרכו.
אבל דווקא בתנ"ך – כבר באיוב (כ״ו, ז'):
"תולה ארץ על בלי מה"
– כלומר: העולם תלוי על לא כלום, מרחף בחלל.
רעיון זה הקדים את גילוי כוח המשיכה והכבידה באלפי שנים.
