סדר המסורת שביידנו

📘 אילו ספרים יש בידינו ומה הם כוללים?

📖 התנ"ך – תורה, נביאים וכתובים

התורה (חמשת חומשי תורה):
בראשית – בריאת העולם, אבות האומה, הירידה למצרים. שמות – שעבוד מצרים, יציאת מצרים, מתן תורה, בניית המשכן. ויקרא – דיני כהונה, קורבנות, קדושה. במדבר – מסע בני ישראל במדבר, מפקדים, חטאים, הכנות לכניסה לארץ. דברים – נאומים של משה 37 ימים לפני מותו (ז' בשבט עד ז' באדר), חזרה על המצוות, חיזוקים לפני הכניסה לארץ. מכונה "משנה תורה".

נביאים ראשונים : יהושע – כיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים (מאות 13–12 לפנה"ס). שופטים – הנהגת העם על ידי שופטים, עליות ומורדות רוחניות (12–11 לפנה"ס). שמואל א–ב – בקשת מלך, שאול, דוד (המאה ה־11 לפנה"ס).מלכים א–ב – שלמה, פיצול הממלכה, חורבן בית ראשון (586 לפנה"ס).
נביאים אחרונים: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל – נבואות לפני ואחרי החורבן. תרי עשר – 12 נביאים קטנים לפי הסדר (הושע עד מלאכי).

כתובים:
שירים, חכמה והיסטוריה: תהילים, משלי, איוב, רות, שיר השירים, קהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא־נחמיה, דברי הימים.
רובם נכתבו בתקופה שאחרי חורבן הבית הראשון, עד תחילת בית שני.

🪶 מהו סדר העברת התורה – ומה עבר אלינו מדור לדור?

📜 התורה שבעל פה – איך זה עבד?

משה קיבל תורה מסיני ומסר ליהושע, יהושע לזקנים, הזקנים לנביאים, והנביאים לאנשי כנסת הגדולה. אנשי כנסת הגדולה היו 120 חכמים בתקופת שיבת ציון, כולל חגי, זכריה, מלאכי, עזרא ונחמיה.

🤔 למה התורה נמסרה בעל פה?

כדי שלא תיפול לידי הגויים ולא תעוות. כבר ראינו איך לקחו מאיתנו את התורה שבכתב – הנצרות עיוותה את התנ"ך ויצרה “ברית חדשה”, האסלאם לקח רעיונות וכתב קוראן. אם גם התורה שבעל פה הייתה כתובה – היא הייתה נלקחת גם כן. התורה שבעל פה מחזיקה את הפירוש האמיתי: למשל כתוב "וקשרתם לאות על ידך" – אבל רק בעל פה ידוע שזה תפילין, מה הצבע, מה המבנה, איך מניחים, וכו’.אבל התורה שבעל־פה נמסרה מדור לדור בלימוד אישי ובקשר ישיר מרב לתלמיד – וזה מה ששמר עליה בתוך עם ישראל בלבד. את מה שלא נמסר בכתב – אי אפשר היה להוציא מההקשר, או להעתיק בלי להבין. התורה שבעל־פה כוללת את ההבנה הפנימית, העמוקה והמעשית של מצוות התורה – ורק מי שחי אותה מתוך מסורת מדויקת, יכול להעבירה הלאה. חז"ל גם אמרו ש"אין התורה נקנית אלא במסורת" – כלומר היא שייכת רק למי שמוסר אותה בדיוק כמו שקיבלה. לכן גם כשהתחילו לכתוב אותה בתקופת הסכנה – כתבו בצורה שדורשת עדיין לימוד בעל־פה והדרכה ממורה.
📘 מתי התחילו לכתוב – ולמה? בתקופת בית שני, אחרי הנביאים, התחילו הגלויות והפיזור – והיה חשש שישכח מה שנמסר בעל פה. רבי יהודה הנשיא (בערך 200 לספירה) ערך את המשנה – סיכום של כל התורה שבעל פה שנמסרה, כדי שלא תשכח.המשנה כוללת שישה סדרים (זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות), ובה אמרות התנאים.

📚 מה ההבדל בין משנה, גמרא, ותולדות החכמים?

• הזוגות – שמעיה ואבטליון, הלל ושמאי (לפני ואחרי בית שני).

• התנאים – חכמי התקופה עד חתימת המשנה (מבית שני עד רבי יהודה הנשיא).

• האמוראים – חכמי הגמרא, פירשו את המשנה (200–500 לספירה).

• הסבוראים – סידרו וערכו את הגמרא.

• הגאונים – ראשי ישיבות בבל, פוסקים והורו הלכה (600–1000).

• הראשונים – פרשני התלמוד וההלכה (רש”י, רמב"ם, רמב"ן, ועוד).

• האחרונים – עד ימינו (הגר”א, החזון איש, רבי עובדיה יוסף ועוד).

📖 ועכשיו – אחרי שהבנו מה יש בידינו, נבין מה הבסיס:

הכל התחיל התגלות ה' לעם ישראל

במעמד הר סיני – מול כל העם – בשנת 2448 לבריאה (1312 לפנה"ס) – שמעו את שתי הדיברות הראשונות מפי ה' בעצמו."וכל העם רואים את הקולות…"  לאחר מכן – מתוך יראה – ביקשו לשמוע דרך משה. משה עלה להר 40 יום – ולמד את כל התורה, וקיבל את לוחות הברית – שעליהם נכתבו עשרת הדיברות. וממש לפני שנפטר משה כתב בעצמו את כל התורה

📜 התנ"ך – נכתב כולו בנבואה כל ספרי התנ"ך נכתבו ברוח הקודש ובנבואה ממש, עד הנביא האחרון – מלאכי (שהיה בדור של עזרא הסופר, בתחילת תקופת בית שני).מאז – נסתלקה הנבואה מעם ישראל, ויותר לא נכתבו ספרים שייכנסו לתנ"ך.לכן, כל מה שבתנ"ך נחשב יסוד מוחלט – אין לחלוק עליו ואין להוסיף עליו. כל מילה מדויקת ונמסרה מאת ה' דרך נביאיו.

🗣️ ומה הלאה? התורה שבעל פה

התורה שבעל פה – הפירושים, ההלכות, הדינים והפרטים של המצוות שבתורה – נמסרה מדור לדור. הדורות שאחרי הנביאים לא חידשו מדעתם, אלא שמרו ומסרו בדיוק מה שקיבלו מרבותיהם.
התנאים, חכמי המשנה, מסרו הלכות שקיבלו במסורת ממשה בסיני, ולעיתים גם תקנו גזֵרות או גדרים – להגן על התורה, לפי הצורך של הדור.

🚫 אסור לדור מאוחר לחלוק על דור קודם – למה?

אמרו חכמים: "אם ראשונים כמלאכים – אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם – אנו כחמורים" (שבת קי"ב ע"ב). כלומר – ככל שמתרחקים ממעמד הר סיני, כך הירידה ברמת ההבנה, הקדושה והקִרבה לנבואה.לכן, אסור לדור חדש לחלוק על דור קודם, כי הקודם היה קרוב יותר לשורש, למסירה, ולשכל האמיתי.

📘 מהי המשנה?

המשנה היא קובץ הלכות ודינים שנמסרו בעל־פה לאורך הדורות ממשה רבנו ועד לתקופת רבי יהודה הנשיא (המכונה גם "רבי"). בגלל פיזור העם בגלות ורדיפת התורה, רבי יהודה הנשיא הבין שיש סכנה שהמסורת תשתכח – ולכן הוא ערך את כל ההלכות המרכזיות בכתב.המשנה כוללת שישה סדרים (ש״ס) לפי נושאים: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות – והיא הבסיס של התורה שבעל פה.

📗 מהי הגמרא?

הגמרא היא הלימוד, הבירור, ההסברים וההרחבות שנאמרו על המשנה – ע״י האמוראים, חכמי הדורות שלאחר חתימת המשנה. הגמרא דנה בלשון השאלות: מה המקור לדין הזה? איך להבין את דברי המשנה? מה לעשות כשיש מחלוקת?היא כוללת גם סיפורים מוסריים, הנהגות של חכמים, ותפיסות עולם עמוקות.
חכמי הגמרא פעלו בין המאה ה־3 ועד המאה ה־6 לספירה, בבבל וארץ ישראל.לבסוף נערכה הגמרא ע״י רבינא ורב אשי, שנחשבים לחותמים הסופיים של התלמוד הבבלי.

📜 מהם המדרשים ומה מטרתם? "מדרש" משמעו לשון דרישה – חיפוש עומק, בירור משמעות, הפקת רעיונות ורמזים מתוך פסוקי התורה.המדרשים נמסרו יחד עם שאר התורה שבעל פה, ונאמרו בבתי המדרש ע"י התנאים והאמוראים.יש שני סוגים עיקריים של מדרשים:
מדרשי הלכה – ביאורים הלכתיים על מצוות התורה. מדרשי אגדה – ביאורים רעיוניים, מוסריים וסיפוריים.

📚 דוגמאות מרכזיות לספרי מדרש:

🔹 מדרשי הלכה: מכילתא – על ספר שמות. ספרי – על ספרי במדבר ודברים. ספרה – על ספר ויקרא.אלה מדרשים שמחפשים מתוך הפסוקים את היסודות ההלכתיים – איך דורשים מילה מסוימת ללימוד מצווה או דין.

🔹 מדרשי אגדה: מדרש רבה – סדרת מדרשים על כל חמשת חומשי התורה, וגם על מגילות (רות, שיר השירים, קהלת וכו'). מדרש תנחומא – אוסף דרשות עם תוכן מוסרי, השקפתי ופנימי. פסיקתא דרב כהנא / פסיקתא רבתי – דרשות לחגים ולמועדים. ילקוט שמעוני – קובץ גדול מאוד שמלקט מדרשים ממקורות רבים על כל התנ"ך.💡 למה חשוב ללמוד מדרש? המדרש פותח עומק חדש בפסוקים. פסוק פשוט מקבל פתאום עשרות רבדים. חלק מהמדרשים רמוזים בלשון נסתרת, כקודים כדי להעביר רעיונות עמוקים שלא כל אחד יבין בפשטות – וזו הייתה כוונה מכוונת של חז"ל. גם כשזה נשמע מוזר או קשה – אסור לזלזל! לפעמים דווקא שם מסתתרת אמת נשגבה, וצריך ללמוד עם הדרכה.

🧠 ומי הם כל הדורות שאחריהם?

📜 סבוראים (המאה ה־6–7 לספירה):

חכמים שבאו אחרי חתימת הגמרא. סידרו וערכו את הנוסח הסופי של התלמוד, הוסיפו הבהרות קטנות ולא שינו את מהות הדברים.

📚 גאונים (בערך 600–1038 לספירה):

ראשי ישיבות בבל, כמו סורא ופומבדיתא. עסקו בהוראת התלמוד, כתבו תשובות לשאלות מכל העולם היהודי.
ביניהם: רב סעדיה גאון, רב שרירא גאון, רב האי גאון.

🧾 ראשונים (בערך 1000–1500 לספירה):

חכמים שפירשו את התלמוד וכתבו ספרי הלכה יסודיים.
ביניהם: רש"י (פירוש הגמרא), הרמב"ם (משנה תורה), הרמב"ן, הרא"ש, הרשב"א, רבנו תם, הטור ועוד.

📖 אחרונים (מהמאה ה־16 עד היום):

באו אחרי תקופת הבית יוסף וחתימת השולחן ערוך. עוסקים בפרשנות, פסיקה לפי התנאים של זמננו.
ביניהם: הבית יוסף (רבי יוסף קארו), הרמ"א, הגר"א, החפץ חיים, החזון איש, הרב עובדיה יוסף ועוד.

בנוסף יש את הספרים החיצוניים מהם?

ספרים שנכתבו בתקופת בית שני – אך לא נכנסו לתנ״ך: כמו, ספר חנוך ספר היובלים ספר חשמונאים א–ב ספר בן סירא ספר ברוך ועוד ולמה לא נכנסו? לא נכתבו ברוח הקודש. רק סיפור, לא נבואה. אין בהם עומק אלוקי, רמזים או קדושה שמובילה למצוות. חלקם מזויפים או עם טעויות.

🧬 המסורת שעוברת מדור לדור – בלי פערים

מאז מעמד הר סיני לפני יותר מ־3,300 שנה – לא היה פער!
בכל דור היה רצף של חכמים, ממש "שלשלת מסירה", מרב לתלמיד, עד ימינו.
כל התורה שלנו – גם שבכתב וגם שבעל־פה – נמסרה מאדם לאדם, פה אל פה, מילה במילה.